תקציר:

הימים של אמצע ינואר באוסלו הם הכי קרים בשנה. אלו גם הם הימים האחרונים בתפקיד של ביארנה מולר, הבוס של הארי הולה וההשגחה העליונה שלו במשטרה. בסופם של ימים כאלה, כל מה שהארי הולה, הבלש הכי טוב ביחידה, אבל גם השוטר הכי בעייתי והכי שיכור בנורווגיה, היה רוצה זה לחזור הביתה למקינטה המשומשת ולדי–ווי–די ששמר לערבים כאלה בדיוק, "הכול אודות חווה", יצירת המופת של מנקייביץ', ולקוות שזה מה שיעזור לו לשכוח את רקל ולהוציא אותה מהראש שלו. במקום זה, הוא בוחר להסתובב בנמל המכולות. לו היה לו ידע נרחב יותר בכלבים, היה אולי יודע שיש רק סוג אחד של כלבים שאף פעם לא נוהם, לא כשהוא מפוחד ולא כשהוא תוקף: כלב זכר מגזע מֶצנֶר שחור.