תקציר:

הדסה סיפרה על הסוס והעגלה שהביאו את מעט החפצים שהיו להם, ודיברה על כל זה כאילו זה היה עכשיו. התמונות קמו מול עיניה של נטע, הכול צהוב למרחקים. זה היה פה, בהישג יד, לא מזמן, והייתה לה הרגשה שהיא איחרה רק קצת. אבל עכשיו הייתה פה עיר, בנויה, והאנשים שחיים בה לא חושבים על העבר הזה שהיה, העבר הצהוב. היה נדמה לנטע שהאנשים שגרו בשכונה הזאת לא אהבו להיזכר במה שהיה כאן קודם. הם חיו כאילו כל העבר הזה לא קרה אף פעם, נטע לא ידעה למה. היו להם דירות מסודרות עם קרמיקה באמבטיה וארונות קיר, ובוילר, ועציצים במרפסת. נערה יוצאת להרפתקה צנועה: ראיון עבודה, טיול במדרכות השוממות של ערב, סרט לבד, עבודה קצרה במדינת עולם שלישי. היא רוצה לטעום, לנסות, להיות גדולה. אבל העולם בחוץ מתגלה כמסוכן לא פחות מהפחדים שבפנים, והיא לומדת להכיר אותו ואת עצמה במסע התבגרות אישי ונשי וכואב. הפואטיקה של מירי ליטווק בשלה ומלוטשת והיא מצליחה לברוא עולם, דמויות ומקומות – לעיתים בהינף משפט או בכמה משפטים בודדים. תיאוריה ודימויה מצליחים ליצור נפח, צבע, חיוּת ומעבירים את רובדי הרגשות העזים הנמצאים בספר, את אווירת הסכנה והטרף, קשיי ההגירה, המיניות, העצב, הכמיהה ותחושות ההחמצה. כולם נוכחים בחוזקה ומשכנעים. "חיפה זה רחוק" הוא רומן בסיפורים שמספר על ילדות וגדילה, על מיניות ומוות, על ניכור וקרבה – ועל האופן שבו כל אלו הופכים להיות קול פואטי. מירי ליטווק היא סופרת ומתרגמת, בוגרת החוג לאומנות התיאטרון של אוניברסיטת סורבון שבפריז. כלת פרס היצירה ע"ש לוי אשכול. פרסמה ארבעה ספרי פרוזה: "רוסיות ישנות עירומות", ספרית פועלים; "שמש מאחורי הגב", הקיבוץ המאוחד; "געגועים לחושך", הקיבוץ המאוחד; "אוניגין שאהב את סבתא קלרה", הוצאת כרמל. האחרון יצא לאור גם ברוסיה. סדרת תרגומי שירה מתקופת תור הכסף הרוסי יצאו לאור בהוצאת גוונים. ספר תרגומים של שירי אלכסנדר גאליץ' יצא לאור בהוצאת כתב בשנת 2026. -- מהכריכה האחורית.